החלטה בתיק תא"ק 1746/05

1.         בת.א 1746/05 הגיש בנק הפועלים בע"מ [להלן: "בנק הפועלים"] תביעה כנגד התובעת 1 [להלן: "שרנוע"] בגין יתרת חובה בחשבון בסך 2,647,325 ש"ח. התובעים 2-4 נתבעו כערבים לחובות שרנוע בחשבון מכוח כתבי ערבות שנחתמו.

בת.א. 2507/05 הגישו התובעים כנגד בנק הפועלים והנתבעים 2-3 תביעת פיצויים בסך 5 מיליון ש"ח. עיקר טענתם שלאחר מיזוג בנק הספנות עם בנק הפועלים, בנק הפועלים ביטל באופן חד צדדי הסכמות שהיו לתובעים עם בנק הספנות, חדל להוציא להם מכתבי אשראי ומכתבי הסכמות לבנק דיסקונט, שינה חד צדדית את הערך שניתן לשעבוד השוטף שהועמד לטובת הבנק, גרם נזקים בתיק ניירות הערך, ולא וידא שהתובעים לא יפגעו עקב המעבר מבנק הספנות לבנק הפועלים.   

            הנתבע 2 שימש כמנהל מדור באגף לאשראים מיוחדים בהנהלה הראשית של

בנק הפועלים. הנתבעת 3 שימשה כמנהלת מחלקת האשראי בבנק הספנות עד ליום 1.7.03 עת מוזג בנק הספנות עם בנק הפועלים.

2.         התביעות הוגשו ב- 2005. הליכי הקדם התקיימו בפני מותבים אחרים, והתביעה הועברה לשמיעת הוכחות בפני בנוב' 10'.

            שלב שמיעת העדויות בתביעות שנשמעו במאוחד - הסתיים, ובאי כוח הצדדים הכריזו אלה עדי.

3.           לאחר שבאי כוח הצדדים הכריזו אלה עדי, עתר ב"כ התובעים לזימון שבעה עדי הזמה [מנכ"ל בנק הספנות רוני חזקיהו, מנכ"ל בנק הפועלים צבי זיו, אליהו ברקאי מנהל אגף אשראים מיוחדים בבנק הפועלים, עו"ד ריצ'י רוברטס פרקליטם של התובעים שנטען שליווה את חשבונם בבנק הספנות, גב' רוחמה אלוף חשבת של התובעת, המפקח על הבנקים, ומר דני דנקנר] וכן להורות על המצאת "דו"ח מרכז" - שמסכם את מצב חשבון התובעת שהועבר מבנק הספנות לבנק הפועלים. 

4.           שופט הקדם הורה בהחלטתו על הגשת תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים בשתי התביעות, והורה במפורש: "במידה וצד מעוניין לזמן עד שלא ניתן לקבל תצהיר ממנו - יגיש בקשה ביחד עם תצהיריו".

            שני העדים מטעם בנק הפועלים הגישו תצהירי עדות ראשית , ועדויות אלה היו מונחות בפני ב"כ התובעים בטרם החל שלב שמיעת ההוכחות. ב"כ התובעים לא הגיש בקשה לזימון עדים נוספים והסתפק בהעדת 3 עדים מטעם התובעים, שהגישו תצהירי עדות ראשית.

            זאת ועוד, בשלב המקדמי נחקר ב- 27.11.05 הנתבע 2 ע"י ב"כ התובעים בפני שופט הקדם [עמ' 2-5]. הנתבע 2 העיד: "אני מנהל מדור ואגף לאשראים מיוחדים. אני מלווה את החשבונות מאוג' 03'. קצת אחרי המיזוג הייתה הפגישה הראשונה... את החשבון בטיפול היומיומי ליווה - אני וגלית רביב מנהל המחלקה ואליהו ברקאי הוא מנהל האגף וגם איתו עמי  [התובע 2 - י.ג.] נפגש". 2 סיבות הביאו את החשבון  לאגף אשראים מיוחדים  לאחר המיזוג. האחת היא קשיים [קשיים כספיים של התובעים - י.ג.], וסיבה שנייה זה שעמי והחברות... נתבעו ותבעו את הבנק ונמחק להם חוב... בפגישה הראשונה שהתנהלה באוג' 2003 עמי הצהיר בעצמו על קשיים בחברות, הוא דיווח על העדר מכירות, אנחנו הצלבנו את הנתונים על הדוחות הכספיים... וראיתי שאכן המכירות ירדו ב- 50%. ראינו גם אינדיקטורים מאד שליליים בדוחות הכספיים... ההסדר הקודם בגינו היו התביעות בשנת 2000... היו פיגורים לכל אורך הדרך... מתוך 24 חודשים ב- 22 חודשים היו פיגור עם... הקושי האישי ... אדם שערב ללא הגבלה בסכום לחובות החברה, הסיכון הפיננסי שלו... מאד משמעותי. לא איתרנו נכסים מעבר לאותו נכס עליו הוטל עיקול... חוב העבר נפרע רק בפבר' 2005. ברגע שעבר מבנק ספנות לבנק פועלים הפך ללקוח עם קשיים... הנתונים הראו על קשיים ... נמסר ללקוח לאחר 2 ישיבות שאנחנו לא מתכוונים לממן את החברה בפעילות השוטפת ויש לו 2 אפשרויות: האחת  - להגיע להסדר חוב של פריסה שתתאים ליכולת ההחזר שלו, והשנייה - לעבור כמובן לבנק אחר".

            גרסת בנק הפועלים והנתבעים 2-3, שהובאה בכתב ההגנה, בתצהירי העדות הראשית ובעדות הנתבע 2 בהליכי הקדם, הייתה מונחת בפני התובעים עוד לפני תחילת שמיעת ההוכחות. עשרות מסמכים על מצב חשבונות התובעת צורפו ע"י הנתבעת 3 לתצהירה שהוגש עוד לפני תחילת שמיעת ההוכחות.

5.         אין המדובר בעדי הזמה אלא בבקשה לפתוח מחדש את הדיון לאחר ששלב ההוכחות הסתיים. זהות העדים הנוספים שמבוקש להעידם הייתה בידיעת התובעים עוד לפני שהחל שלב ההוכחות. אין המדובר בראיות מפתיעות של הנתבעים, באשר תצהירי העדות הראשית של עדי הנתבעים היו בפני התובעים עוד בטרם החל שלב ההוכחות.

            בעל דין צריך להגיש את ראיותיו בחבילה אחת . התובעים ידעו על האפשרות לזמן עדים נוספים, ובחרו לא להעידם בשלב ההוכחות.

            בסעיפים 33-34 לבקשה טענו התובעים: "לא יעלה על הדעת כי בנק הפועלים... לא בחן היטב את כל לקוחות בנק הספנות טרם רכש את הבנק. העד שהעיד מטעם בנק הפועלים נשאל על כך, והתברר כי אינו יכול לענות על שאלות אלה , שכן הוא טוען שאינו מכיר את העובדות" .

            בסעיף 42 לבקשה טענו התובעים : " אומר העד שהוא לא יודע לגבי הבדיקות שנעשו קודם לכן , ושזה לא בסמכותו ולא באחריותו, ולכן, מן הסתם, צריך לזמן את המנכ"ל של שני הבנקים לגבי הבדיקות ".

            בסעיף 51-52 לבקשה טענו התובעים : " בכל סיכומי הפגישה שהציג הבנק הגורם היחיד שקיבל החלטות הינו מר אליהו ברקאי... יש לזמן את מר אליהו ברקאי לעדות ".        

בסעיף 113 לבקשה טענו התובעים: "הבאת העדים הרלבנטיים כאן, עדים שמן הסתם הבנק היה צריך להביא אותם מלכתחילה".

            זימון עדים בטענה שעדי הנתבעים לא ידעו לתת תשובות על שאלות שנשאלו אינם בגדר עדי הזמה. לא הוכח שהבנק מנע מהתובעים הבאת ראיות.

            אם קויימו פגישות בין התובעים לבין מי מעדי ההזמה - הדבר היה בידיעת התובעים, והם יכלו לזמנם לעדות בשלב ההוכחות אם חפצו בכך.